השלב הראשוני שנדרש מהורים ואנשי חינוך הוא פיתוח חשיבה ביקורתית ויצירתית על מנת לאפשר לילד לפתח אישיות המסוגלת להתמודד עם דרישות המשתנות בקצב מהיר ויכולת לבטא את כישוריו ולגדול לבוגר עצמאי ויוזם.
הגדרה לחשיבה ביקורתית – רוברט אניס (1987)
חשיבה ביקורתית היא פעילות רפלקטיבית שקולה ומעשית המתרכזת בהחלטה למה להאמין ומה לעשות. בהגדרה זו של חשיבה ביקורתית נכללות גם פעולות יצירתיות כגון ניסוח רעיונות, דרכים חלופיות לראות בעיה, שאילת שאלות, הצעת פתרונות אפשריים ותכניות מחקר.
לפי אניס, חשיבה היא שקולה וביקורתית כאשר החושב שואף לנתח את טיעוניו בקפדנות, לחפש ראיות תקפות ולהגיע למסקנות מבוססות. מטרתה של הוראת החשיבה הביקורתית היא לפתח אנשים הוגנים, אובייקטיביים ומחויבים לבהירות ולדיוק.
הגדרה לחשיבה ביקורתית – ריצ'רד פול (1984)
פול טען כי חשיבה ביקורתית היא תכונת אופי מרכזית של אדם. לדבריו, חשיבה ביקורתית היא הניסיון לבחור עמדות וערכים באופן מושכל ולא באופן אוטומטי. הוא מסביר כי אדם המשתמש בחשיבה ביקורתית בעיקר כדי לתקוף את המתנגד, מפעיל חשיבה חלשה. לעומתו, אדם המשתמש בחשיבה ביקורתית כדי לערער גם את נקודת המבט שלו עצמו, מפעיל חשיבה חזקה.
פול טוען כי בתי הספר צריכים לפתח את הנטייה לחשיבה ביקורתית של התלמידים. פיתוח חשיבה ביקורתית נעשה באמצעות דיאלוג חוזר על עמדות ועל נקודות מבט ובאמצעות בדיקת מידע באופן עקבי. כדי לטפח את הנטייה לחשיבה ביקורתית, הדיאלוג ובדיקת המידע צריכים להיות נורמה בבית הספר, ולא אירוע חד פעמי.
מה ההבדל בין חשיבה ביקורתית לבין חשיבה יצירתית?
יש הרואים בחשיבה ביקורתית חשיבה מעריכה ואילו בחשיבה יצירתית חשיבה מחוללת, יוצרת. אך שני סוגי החשיבה אינם הפכים אלא משלימים ויש ביניהם הרבה מן המשותף. בכל חשיבה טובה יש מרכיב של ביקורת והערכה איכותית ומרכיב של יצירתיות וחדשנות.
אדם בעל חשיבה ביקורתית יוצר דרכים חדשות כדי לבחון טיעונים. אדם בעל חשיבה יצירתית משתמש בביקורת כדי להעריך את עשייתו.
מקורותיה של החשיבה הביקורתית
רעיון החשיבה הביקורתית נולד בימי סוקרטס. במרוץ ההיסטוריה עברה החשיבה הביקורתית מתחומי הפילוסופיה לתחומי המדינה: מדינות דמוקרטיות רבות ראו בחשיבה ביקורתית יעד חשוב בדמוקרטיה. כיום נפוץ השימוש במושג חשיבה ביקורתית גם בתחום החינוך ובתי ספר רבים חורטים על דגלם את טיפוח החשיבה הביקורתית של תלמידיהם.
חשיבה ביקורתית בבית הספר
פיתוח חשיבה ביקורתית בבית הספר – דוגמה:
תלמידים עוסקים במקרה של תלמיד שהואשם בעבירה על חוקי בית ספר. הם עובדים בזוגות או בשלשות על פיתוח אמות מידה להערכת דיווחי התצפית ולקביעת מהימנות המקורות. התלמידים משווים את עבודתם עם הקריטריונים שקבע אניס לאמות מידה אלה. לאחר מכן הם קוראים כמה דיווחים סותרים על אירוע היסטורי מסוים ומיישמים את אמות המידה לאירוע זה.
חשיבה ביקורתית בבית ספר – דוגמה שלילית:
בבחינות בגרות בהיסטוריה נדרשים התלמידים להביע דעה על תוכן הנלמד בספרי הלימוד. אך ספרי הלימוד אינם מעודדים חשיבה ביקורתית אמיתית וחזקה משום שהמידע המוצג בהם אינו אובייקטיבי ומקיף. בספרי הלימוד ניכרת שליטה ברורה של חשיבה חד-צדדית המניחה עמדה אחת במרכז ומבטלת למעשה את שאר העמדות.
חשיבה ביקורתית במכון ברנקו וייס
מכון ברנקו וייס מטפח אקלים של חשיבה ביקורתית בבתי הספר של רשת ברנקו וייס ובבתי הספר שבהן מופעלות תוכניות חינוכיות מטעם המכון. חשיבה ביקורתית היא מושג רחב מאוד שיישומו בכיתה מתאפשר בעזרת שיטות לימוד מגוונות ובעזרת ליווי פדגוגי משמעותי. לקריאה על תוכניות לטיפוח החשיבה לחצו כאן.
טיפוח חשיבה יצירתית
איך לפתח חשיבה יצירתית אצל ילדים, עובדים, מבוגרים?
למה חלקנו חשים מלאי יצירתיות וחלקנו חשים שהם חסרי כל יצירתיות?
כדי לענות על שאלות אלה, חשוב שנבין קודם מהי חשיבה יצירתית .
אחת ההגדרות של חשיבה יצירתית אומרת שכל דבר שאדם עושה יכול להיחשב ליצירתי אם מתקיימים שני תנאים:
הדבר שעשה האדם הוא שונה משמעותית מדברים שכבר נעשו.
הדבר שעשה האדם הוא יעיל, שימושי ומושך בכל דרך שהיא.
כעת עלינו להבין מה עשוי לעכב אותנו מליצור את הדבר המקורי והמושך המהווה את תוצר החשיבה היצירתית.
גורמים המעכבים חשיבה יצירתית
חשיבה תבניתית
ל פי אחת התיאוריות, החשיבה שלנו מאורגנת בתבניות. אנו תופסים משהו בדרך מסוימת בהתאם לניסיון ולחוויות שלנו. התבניות הקיימות אצלנו הן שקובעות את האופן שבו נפרש את מה שקולטים חושינו. אצל ילדים צעירים התבניות פחות נוקשות, ועם השנים הן מתעצבות ומתגבשות.
חשיבה תבניתית מקבעת אותנו לסגנון פעולה מסוים, להתקבעות במסגרת המוכר והידוע לנו. למעשה זוהי חשיבה הפוכה לחשיבה יצירתית, שבה אנחנו גמישים, מלאי רעיונות ושואפים לחדשנות. הנטייה לתבניתיות מעכבת את החשיבה היצירתית.
טיפוח חשיבה יצירתית הוא תהליך שבתחילתו עלינו להכיר את התבניתיות הטמונה בנו, על יתרונותיה וחסרונותיה, ובהמשך להתנתק מהתבניות באמצעות כלים להרחבת החשיבה.
חשיבה רפלקסיבית
לעתים קרובות אנו מגיעים למסקנות ונוקטים בפעולות ללא מחשבה ותשומת לב מספיקות לסטנדרטים של שיפוט. החשיבה הפזיזה חוסכת לנו זמן ומאמץ וההעדפה הטבעית היא לפעול באופן רפלקסיבי ותבניתי.
חשיבה רפלקסיבית משלימה את נטייתנו לתבניתיות. היא אינה מאפשרת לנו להגיע לתוצרים חדשניים ומקוריים, ומונעת מאיתנו לפתח חשיבה יצירתית.
כדי לפתח חשיבה יצירתית עלינו להיות יותר רפלקטיביים מאשר רפלקסיביים. כלומר, לנתח את החשיבה שלנו ולהפעיל שיפוט רגע לפני שאנחנו פועלים.
חשיבה רגשית
ישנם מצבים שבהם החשיבה אינה שקולה אלא מונעת ממחסומים רגשיים. חוסר ביטחון, חששות וחרדות מפני תחום מסוים, דעות קדומות, דימוי עצמי שלילי וכו'. כל אלה הם מאפיינים של חשיבה רגשית.
כשאנחנו מפתחים חשיבה יצירתית, עלינו להיות מודעים לכך שהרגש לעתים מערער את חשיבתנו. עלינו להקפיד להרחיק מעט את הרגש מתהליך החשיבה, ולנסות להבין מצב נתון ללא מעורבות רגשית.
חשיבה חד ממדית
החשיבה שלנו נוטה להיות מתעלמת. אנחנו כמעט שלא בוחנים את הצד האחר של המטבע, את הראיות הנגדיות, את מסגרות ההתייחסות ונקודות המבט החלופיות, את האפשרויות הנועזות יותר וכו'.
חשיבה חד ממדית ממקדת אותנו בנקודת מבט מסוימת ולכן אנחנו מתקשים לראות נושאים מזוויות שונות מבלי שהדבר יאיים עלינו.
כדי לטפח חשיבה יצירתית אנחנו צריכים להיות מודעים לכך שיש כמה זוויות לאירוע אחד. עלינו להבין שהבנת "שני הצדדים של המטבע" לא תבוא לרעתנו אלא תעשיר אותנו ותביא אותנו לתוצרים חדשים ומעניינים.
חשיבה מעורפלת, חשיבה מפוזרת
פעמים רבות הרעיונות שלנו אינם ברורים והאבחנות שלנו בלתי חדות. עולמנו מורכב מאוד והחשיבה שלנו נוטה להתפזר ולאבד את המיקוד.
חשיבה מעורפלת מכריחה אותנו להיצמד לדרכי חשיבה ופעולה נושנות ומוכרות, שאותן אנחנו יכולים לבצע גם "בערפל".
כדי לפתח חשיבה יצירתית עלינו ללמוד לארגן את החשיבה, לסגל כלי חשיבה שיעזרו לנו לחשוב גם במצבים מורכבים ולמצוא דרך להביא את הרעיונות שלנו לידי ביטוי.
חשיבה חברתית
ישנם מצבים שבהם החשיבה שלנו מוגבלת מפאת מחסומים חברתיים. לחצים חברתיים, מוסכמות, איסורים חברתיים של דת או של תרבות מסוימת… כל אלה מונעים מהאדם לחשוב בצורה שונה מהמקובל בסביבתו.
חשיבה המוגבלת על ידי מחסומים חברתיים מונעת משיקולים של חוקים, הרגלים ומקובלות. חשיבה כזאת מגבילה יצירתיות ומגבילה את היכולת להגיע לתוצר חדש, אחר ומועיל.
פיתוח חשיבה יצירתית הוא תהליך שבו עלינו להכיר את החסמים החברתיים המשפיעים על אופן החשיבה והפעולה שלנו, וללמוד כיצד להתנתק מחסמים אלה למען מימוש היצירתיות הקיימת בכל אחד מאיתנו.
מטאקוגניציה – חשיבה על חשיבה
המודעות שלנו לדפוסי החשיבה ולמעכבי החשיבה היצירתית הם שלב ראשון בטיפוח חשיבה רחבה. אם נהיה מודעים יותר לכל מאפייני החשיבה שלנו, נצליח לנצל טוב יותר את פוטנציאל החשיבה, ולעודד חשיבה יצירתית.
גורמים המעכבים את החשיבה הם רבים ומגוונים, כפי שתיארנו כאן. אך המכנה המשותף לכולם הוא שבאמצעות מודעות מחשבתית והבנת תהליכי החשיבה המאפיינים אותנו – ניתן להתקדם לעבר חשיבה יצירתית. מודעות זו תיתכן על ידי מטאקוגניציה.
מטאקוגניציה היא תהליך של חשיבה על חשיבה. זוהי פעולה המאפשרת מודעות רבה יותר לתהליכי החשיבה שלנו. באמצעות מטאקוגניציה אנחנו יכולים לזהות נקודות חלשות או שגויות בתהליך החשיבה ולתקן אותן, לאמץ תהליכים מוצלחים כתבניות פעולה עתידיות, כמו שהן או כבסיס לשכלול ושינוי.
כדי לקיים מטאקוגניציה יעילה, רצוי לתרגל אותה, להתמודד עם הקשיים הרגשיים והחברתיים העלולים לצוף במהלכה ולהפנים את אוצר המילים המקדם אותה.
